607חמישה קילו סוכר-גור קורן-תיאטרון גשר607 צילומים-אלי ליאון ראיתי את ההצגה "חמישה קילו סוכר" המוצגת כעת באולם ההאנגר של תיאטרון גשר גשר. אין לי ספק שהדעות על ההצגה יהו שונות ומגוונות מקצה לקצה ויכללו דעות חיוביות ביותר לצד שליליות ביותר. כל זאת מדוע ולמה.כי ההצגה באמת מיוחדת,שונה, חריגה בנוף ההצגות בתיאטרונים הממוסדים שגשר הוא אחד מהם. בתכניה ההצגה מוגדרת כ"קומדיה מוקומנטרית" ויש גם הסבר מה זה. מוקומנטרית זה סוג של הצגה דוקומנטרית אך למעשה פיקטיבית דהינו יכולה לא להיות מבוססת על דבר אמיתי,מציאותי שקרה והיא לרוב אמצעי לפארודיה או סאטירה.הווה אומר דבר והיפוכו. האמת ,לדברי גור קורן שכתב את המחזה וגם משחק בו בתפקיד עצמו,היא שהוא פגש חתול וראה בו את סבו שמת מכבר ולאחר שקראה את זכרונותיו בא רעיון המחזה. תוכן המחזה הוא שהסבא המת מופיע בפני הנכד באפיזודות שונות במקומות שונים בדמות שונה וכל פעם הוא מבקש ממנו לשנות פרט בספר העומד להתפרסם על מלחמת העולם השניה. המחזה בנוי בעצם מכמה קטעים בהם גור פוגש את סבו כנערה,קבצן ,נהג מונית,זונה, הומו וכו'. המחזה מפגיש את דור השואה עם הדור הצעיר ומטפל בנושאים בצורה הומוריסטית,פרועה כאשר הדמיון והמציאות שלובים ומעורבבים בו. חמישה הם המשתתפים בהצגה כשחלקם מגלמים כמה תפקידים. משחק כולם מעולה,מעוצב להפליא,עם דגש על פרטים קטנים ביותר.הבמאי יבגני אריה ביים הצגה מקסימה מיוחדת וחריגה כאמור ולמרות שהיא מורכבת מאפיזודות שחלקם נראים כ"נונסנס" היא מרתקת ואמינה. אריה הקפיד לעצב היטב את הטיפוסים השונים, אם כי חלקם נראים כסטריאוטיפים ואינם חולקים בהצגתם בדעות קדומות על איך צריך להציג טיפוס מסויים. עיצב את התלבושות בצורה יפה, מגוונת וצבעונית ביותר ברק חודריאן ,את הבמה סלבה מלצב והתאורה אלכסנדר סיקירין. זאת הצגה שאתה יכול לאהוב או להשתעמם ממנה אך אינך יכול להשאר אדיש. הכל תלוי בך אם אתה שמרן שאינו אוהב חידושים,דרך חדשה להצגת נושאים רציניים שאין לפגוע בהם בצורה קלילה והומוריסטית או אדם שמוכן לראות ולשמוע כל דבר מבלי שהדבר ירגש אותך או יוציא אותך מכליך. גיל קורן מלא מרץ,חביבות,לא אכפתיות.הוא מציג את הנכד הנתקל בתופעה אל טבעית.ככותב המחזה הוא נוגע בצורה עדינה ,קולחת,סאטירית בסל התרבות,בשואה,בגבורה וכו'. זאת הצגה המוכיחה שתמליל הוא לא כל כך חשוב לפעמים אם הוא מוגש ומשוחק מצויין, מבויים היטב והמציג דברים לא חשובים בצורה נהדרת. נהנתי מאוד מההצגה והן ממשחקם של כל המשתתפים . ציון אשכנזי הציג דמות חביבה של הומו סטריאוטיפי הצמא לאהבה,לחיבה לסקס. נועה קולר היתה "זונה" נהדרת. יובל ינאי היה טוב מאוד בתפקידיו הרבים והציג טיפוסים שונים עם אופי שונה והתנהגות שונה. רונית בקרמן השלימה היטב את צוות השחקנים המעולה עם משחקה הטוב. לראות או לא לראות:ראו את ההצגה כקומדיה מטורפת ללא משמעויות.אל תחפשו אותן והנאתכם תיהיה שלמה יותר. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret -אלי ליאון, 12/2/2010 10:41
